No tags yet.

SEARCH BY TAGS: 

RECENT POSTS: 

FOLLOW ME:

  • Facebook Clean Grey
  • Twitter Clean Grey
  • Instagram Clean Grey

RESTART NO.6

שמחה בלב ובמטבח

את רות אופק אני שמחה לגלות באמצע החיים .ברגעים אלו ממש היא מכינה עוגה לאחיין שלה. העוגה תככב בפוסט בבלוג שלה "שמח במטבח " וחוץ מזה היא במשא ומתן על חוזה מתוקף היותה עורכת דין .

רות מהווה בעיני סמן חיובי ומעניין .כך אני מאמינה שהמרקם החברתי שלנו צריך להיבנות .

קהילת אנשים שמוכנים לתרום מהידע והניסיון שלהם ללא תמורה , יחד עם יצירתיות בתחום אהוב ללא פחד! ולא פחות חשוב , שימור חלק מהיכולות שרכשנו דרך הלימודים או ניסיון העבר .

מיד תבינו למה אני מתכוונת ..

רות היא בעלת הבלוג "שמח במטבח " בו היא נותנת דרור ליצירתיות שלה ובונה בו חלומות מתוקים .

יחד עם זאת היא הבעלים של משרד פרטי לעריכת דין בו היא נותנת מהידע העצום שרכשה בעברה .

וחכו זה לא הכל ...

קרדיט : רות אופק

כמה פרטים מרתקים על רות :

* רות תמיד רצתה להיות עורכת דין ,לשנות דברים , להילחם על מה שמפריע לה .

* בצבא היתה בממר"ם אך החליטה שהיא הולכת על מה שהיא אוהבת והחלה ללמוד משפטים באוניברסיטת תל אביב .

* עוד בהיותה סטודנטית החלה לעבוד במשרד עו"ד ובהמשך הבינה כי היא אוהבת את תחום הלגיטציה .

* בסיום הלימודים התמחתה במשרד גדול וזכתה לייצג בתיקי High profile .

* בישול זורם אצלה בדם החל מהיום שעברה לגור לבד (21) והרגישה כי היא נמשכת לאפייה כתרפיה (חבל שהיא לא גרה אז לידי ...).

* ימי שבת היו מוקדשים לספיישל אפייה ! היא החלה להתנהל גם בפורומים ובהמשך ניהלה את הפורום של המגזין " על השולחן" . הפורומים היו החיים שבחוץ..מעבר למה שקורה בין אינספור שעות משרד .

קרדיט: רות אופק

דחף לשינוי :

לאחר שבני הבכור נולד , בהגיע המועד לשוב מחופשת הלידה עברתי לעבוד במשרת אם .

לא רציתי לעצור את הקריירה אבל מצד שני לא רציתי שבשמה "אחרים" יגדלו את הילד. אז עבדתי בימים, ביליתי אחר הצהרים עם בני ובמידת הצורך המשכתי לעבוד בלילות.

לפני שנתיים עברתי לידה שקטה (לידה של תינוק שנפטר ברחם בשלבי הריון מתקדמים) ושישה שבועות לאחר מכן חזרתי לעבוד.

באותה שנה עברתי תהליך מורכב של סגירת מעגל מול החוויה שעברתי, וחלק ממנה היה מלחמה על איתור מקום הקבורה של בתי.

חברת קדישא לא היו מוכנים לאמר איפה בתי נקברה ונעזרתי בעמותת עתים על מנת לקבל את הזכות, הכה טריוויאלית, להתאבל מול הקבר .

לאחר התעקשות מצדי (כבר אמרנו פייטרית ) קבלתי את המידע וביום השנה נפרדתי ממנה בקברה.

ראיתי תמונה שלה שצילמו בבית החולים ובעצם הרגשתי שזו סגירת מעגל עבורי.

עם זאת ,הרגשתי שאני לא יכולה להמשיך כמקודם והחלטתי שאני עוזבת את מקום העבודה ומתחילה להתמקד בלעשות רק את מה שעושה לי טוב, בכל תחום בחיים.

מבחינתי החיים שבריריים והכל יכול להתמוטטט בן רגע כך שאני רוצה לקום עם חיוך יום יום וליהנות מהם .

קרדיט : רות אופק

REstart בפועל :

לאחר שנה שבירה ותקופה לא קלה , הנושא הפך להיות בנפשי .

תוך כדי כניסה לקבוצת תמיכה בשם "חיבוק בשקט" (קבוצה שעוזרת לנשים שעברו לידה שקטה, ברשת ובפגישות חודשיות) , מצאתי את עצמי מקיימת מפגשים ומעבירה ידע עבור אחרות . אני משתתפת בכנסים וחברה בשתי ועדות מקצועיות שאחת מהן עובדת על הנחיות מסודרות להתנהלות בבתי החולים ובמרפאות קופת החולים מול ההורים במקרה של לידה שקטה.

אני מנסה לקדם יוזמה של צילום התינוק לאחר הלידה (למקרה שמי מהאמהות תרצה אח"כ לראות ולהיפרד ) וכמו כן אני נותנת מידע לכל מי שפונה אלי וזקוקה לתמיכה בכל נושא הקשור בלידה שקטה, החל ממידע על מקום הקבורה ועד למידע על מקורות תמיכה.

במקביל ,לאחר עזיבת מקום העבודה האחרון שלי (ותק של 12 שנה במשרדי עו"ד יוקרתיים ) פתחתי דף פייסבוק ובו שמתי תמונות של כל העוגות והמאפים שאני מכינה במטבח הביתי שלי :) תוך שבועיים היו לי על הדף 3,000 לייקים .וואהו .

החלום של פתיחת בלוג בתור תחביב ושיתוף האהבה שלי היה כבר מוחשי יותר עבורי .

בינואר פתחתי את הבלוג וכבר בפוסט השני עוגת השמרים שהכנתי הפכה לויראלית, והביאה אותי למקומות שמעולם לא חשבתי שאגיע אליהם - כתבות בעיתון, ראיונות לטלויזיה, עם הרבה זרקורים ושמחה בלב . תוך שבוע מפרסום הצמה דף הפייסבוק שלי הגיע ל 15,000 עוקבים (כיום כבר מעל 19,000 עוקבים)

במקביל, התחלתי לבנות סדנאות אפיה (בא מתוך דרישה של חברות ) ואני מאושרת בכך שאני זוכה ללמד חברים את חדוות האפיה.

העיסוק באפייה הפך להיות נתח נכבד בחיים שלי , יותר ממה שחשבתי. אני דואגת לפרסם בבלוג פוסט בכל שבוע, לקחתי שיעורי צילום אוכל ושדרגתי את יכולותי בנושא ואני כל הזמן מחפשת את הדבר הבא שאוכל לשתף בו את הקוראים.

במקביל המשכתי לפתח את המשרד שפתחתי ושמחתי לראות את רשימת הלקוחות שלי מתרחבת ולגלות שרוב הלקוחות מגיעים מפה לאוזן בשל הותק והניסיון הרב שיש בידי .

קרדיט : רות אופק

מהמורות בדרך:

בעיקר טכניים , פתאום זה פתח עולם חדש , עצמאות וכל הנלווה לכך . צריך להיות אחראיים לגביית תשלומים , עבודה מול המוסדות וכו' .

בהתנהלות חדשה של עבודה מהבית , רוב הזמן עסוקים בעשייה ולכן עניין עבודות הבית קצת ...והלוגיסטיקה של עבודה מהבית נהייתה קשה יותר .

הצלחות :

אני מאוד גאה בכל הבאז שהיה סביב עוגת השמרים שלי , רגש אותי לראות שחצי מדינה עושה את העוגה ושהרשת התמלאה תמונות שלה ועוד יותר גאה שהבאז לא נעלם ושאנשים ממשיכים להכין את העוגות שלי ולדווח על כך. בראש השנה הרשת התמלאה בתמונות של עוגת הדבש שפרסמתי בבלוג וכולי התרגשתי לראות זאת .

ההצלחה שלי היא העובדה כי אני מצליחה לגנגל בין 4 הכובעים אהובים . האחד הוא לקוחות שמגיעים אלי לייעוץ ועבודה משפטית אל מול עובדת היותי בלוגרית , אמא במשרה מלאה שנוכחת בחיי הילדים כל יום ופעילה למען מתן האפשרויות והמידע לאמהות שחוו לידה שקטה. כל זאת ממלא אותי בתחושת סיפוק ענקית.​

קרדיט : רות אופק

טיפים לשינוי :

זוהי עבודה קשה , אך לא כדאי לפחד ממנה ..

אם מחליטים על משהו, לא להתייאש . גם אם יש מהמורות בדרך ! פשוט לזכור את המטרה .

כל אחד כדאי שידע מה יתרונותיו וחסרונותיו .חשוב לזכור שתמיד אפשר לקחת כל מני קורסים בגיבוש האני של העסק שלך .

לעשות את מה שאנחנו טובים ובמה שאנחנו פחות פשוט לתת לאחרים :)

מילה שלי :

לא סתם לקח לי הרבה זמן לכתוב על רות ..היא מעמידה אותי ואת כולנו בפתחו של אומץ מורכב ומרתק שלא נותרו לי המילים על מנת שאוכל להעלותם בכתב .

רק לקרוא ולקבל השראה מדמות שלא שוכחת גם אחרי סיטואציה שאין לתאר , לקום ולעשות את מה שהיא אוהבת יחד עם נתינה לזולת. אשרייך שכולנו נוכל ללמוד ממך .